רציונאל
האינציקלופדיה והסיפורים
תלמידים בעלי צרכים מיוחדים מתקשים לרכוש את מיומנויות
השפה הכתובה, קריאה-כתיבה, בשל כשלים מבניים - ארגון נוירולוגי
לא תקין. פגיעות במרכזי שפה אף הן משפיעות על תפקוד בלתי תקין
של מנגנוני שפה: פונולוגיים, תחביריים, סמנטיים, מורפולוגיים ופרגמטיים.
תהליכי "תפיסה" לקויים מקשים על תהליכי ,ENCODING "קליטת"
מידע, ותהליכי עיבוד המידע הקוגניטיביים, במיוחד זכרון עבודה,
הינם איטיים ובלתי יעילים.
הקשיים הנ"ל ואחרים, מקשים על הוראת מיומנויות
הקריאה והכתיבה בדרכים מסורתיות: הפעלה שיטתית של תהליכים גרפו-פונמיים
, דיוק בפענוח ואיות מלים, צבירת מאגר של מלים ראייתי-אורתוגרפי,
אי- התייעלות וגיבוש אקט הפענוח לכלל אופרציה "אוטומטית",
המפנה משאבי קשב ואנרגיה קוגניטיבית להפקת משמעות והנאה מטקסטים.
התוצאה- רבים מתלמידינו אינם קוראים -כותבים יעילים!
חשיפתם ל"ספר" היא מצומצמת, שפתם נעשית דלה יותר, עולם
התכנים והמשושגים מצטמצם, יכולתם לנהל "שיח" דבור נפגלמת,
יכולתם להביע מחשבות ורגשות נפגמת, ומואץ תהליך "הכחדה קוגניטיבית"
, הבא לידי ביטוי בהנמכת ביצועים במבחני משכל פורמליים . (אפקט
מתיו, סטנוביץ 1980)
הנחות יסוד
שילובם של תלמידים שוני צרכים בקונטקסט החברתי, כרוך במאמץ מכוון
לחנכם כצרכים ושותפים פעילים בנכסי התרבות האוריינית!
ניתן ללמד אותם לקרוא ולכתוב - אך אחרת!
חובתינו הפרופסיונאלית והמוסרית למצוא את הדרכים המיוחדות, שתאפשרנה
להם להנות מספר!
יש לאתגר את תלמידינו - לגרום להם לחשוב ולהאמין
ביכולותיהם!
לוותר להם , משמעו… לוותר עליהם!
גישת ההוראה
1. המודל לטיפוח תהליכי אוריינות נרכשת מפעיל שתי שיטות של
"הוראה פיגומית", העוקפת את מוקדי הקושי המבניים של
תלמידינו, המתווכת לתלמידים שימוש בתבניות סכמטיות
כ"פיגומים" המקלים על תהליך קליטה ועיבוד המידע:
א. תבנית סיפור - שימוש ברכיבי המבנה הרטורי ("דקדוק")
של תבנית סיפורית כפיגומים למפגש עם טקסט נארטיבי.
ב. סכימת מושג- שימוש בשאלות חקר קבועות כפיגומים למפגש עם טקסט
עיוני.
2. הטקסטים - התלמידים נפגשים עם "שפה שלמה"-
ספרים
ואנציקלופדיות. המכילים תכנים משמעותים, קרובים לעולם
הרגשי-תרבותי של התלמידים.
הטקסטים משוכתבים על פי עקרונות השכתוב הדידקטי
( שלמה
הרמתי):
כתובים בשפה נגישה (אוצר מלים שכיח מתוך הלקסיקון הפרטי
של התלמידיים)
שורות קצרות. כל שורה מכילה מבע שלם.
מבנים תחביריים קצרים
התוכן מגובה בתמונות.
התוכן מחולק ליחידות משמעות קצרות.
לכל יחידת משמעות- כותרת משנה.
רכיבי המבנה בולטים, ברורים וקבועים.
3. עקרון הבחירה והשיתוף - התלמידם שותפים מלאים
לבחירת
התכנים והספרים.
4. משימות עיבוד המידע- מאפשרות לתלמידינו להנות
ממפגש עם
ספרים ולהגיב באופן יחודי, באמצעות משימות אוטנטיות,
המותאמות לסגנון הלמידה-חשיבה של כל תלמיד.
מדורגות ומותאמות לטקסונומיות "הבנת הנקרא": בשיטין,
בין
השיטין ומעבר לשיטין.
המשימות מאתגרות ומתייחסות למגוון האינטליגנציות (גארדנר)
5. ההוראה משלבת תהליכי שפה דבורה עם תהליכי זשפה
הכתובה,
בהלימה לפרופיל התלמיד: יכולותיו השפתיות- קליטה והפקה של
שפה דבורה.
יכולותיו האורייניות - קליטה והפקה של שפה כתובה.
6. ההוראה מאפשרת לתלמידים לרכוש "מיומנויות
עם דפוס"_ פענוח ואיות מלים, באמצעות "תיבות מלים שלמות"
המצויות בטקסטים המשמעותיים. המלים מופיעיות מספר רב של פעמים,
מודל של חזרתיות, המקל על הזכרון ועל ההזכרות של תיבות המלים.
מטרות ההוראה
1. לפתח תהליכי האזנה והבנת נשמע במקבלי לתהליכי קריאה והבנת
הנקרא.
2. לאפשר לתלמידים להגיב אל המידע בכתב ובע"פ.
3. לאפשר לתלמידים להגיב אל הספר ברמות שונות של התנהגות האדם:
רגשית, חברתית, תקשורתית, קוגניטיבית ומוטורית-גופנית.
4. לעודד את התלמידים לפעול כעמיתים השותפים ב"קהיליית לומדים"
המשוחחת, מתלבטת, פותרת בעיות, מפיקה משמעויות … ונהנית: ילדים
מלמדים ילדים, ילדים מספרים לילדים, ילדים כותבים לילדים, ילדים
נותנים משוב לילדים.
5. לטפח תחושת מסוגלות עצמית ואמונה ב"עצמי"!
6. להעשיר את ארגז הכלים במיומנויות ואסטרטגיות למידה אוטנומית.
7. לאתגר את התלמידים- לגרום להם למאמץ קוגניטיבי, לקחת סיכון
בחשיבה .
8. לפתח מודעות עצמית לגבי "סכימות ידע" שיש לי כלומד!
9. לעודד "שיח" כציר מרכזי בסביבה הלימודית: להקשיב,
ליזום שיחה, להגיב, לדבר, "לקחת תור" , ליצור קשר-עין,
לדבר במשפט שלם, להתמקד ברעיון שלם, להעשיר את אוצר המלים שישרת
אותם בחשיבה ובהבעה רגשית.
10. לשלב למידה אקדמית עם למידה רגשית-חברתית. ללמוד להביע רגשות,
לגעת באחר, לחלוקם עם הזולת, להתחבר עם ה"עצמי" וה"אחר".